פרוייקט שמיים כחולים - העתיד בידיים שלנו – זה הזמן לפעול

תאריך הענקה: 17 באוגוסט 2010 (הוגש: 8 בפברואר 2007)
ממציא: ג'יימס ניל רוג'רס (James Neil Rodgers)

תקציר:
הפטנט עוסק בהחדרת ננו-חלקיקים של תחמוצת אלומיניום (Aluminum Oxide) לסביבות מבוקרות (כגון מחסנים), במטרה להפחית הפרעות אלקטרומגנטיות ולשפר את הדיוק והאמינות של קריאת תגי RFID.

תאריך הענקה: 23 במרץ 1991
בעל הזכויות: חברת Hughes Aircraft Co.

תקציר:
הפטנט מציע לזרוע את שכבת הסטרטוספירה בחלקיקים מסוג וולסבך (למשל: תחמוצת אלומיניום) במטרה לפזר קרינה תת-אדומה ולהפחית את השפעת אפקט החממה.

תאריך הענקה: 22 ביולי 1975
(מבוסס ככל הנראה על פטנט US 389,914 – ככל הנראה הכוונה ל־3,899,144)

תקציר:
הפטנט מתאר שיטה ומכשיר ליצירת שובל נראות לעין (קונטרייל) באמצעות אבקות מפזרות אור שטופלו על פני השטח (לדוגמה: טיטניום די-אוקסיד עם ציפוי סיליקה), הנפלטות ממכשיר ייעודי המותקן על כלי טיס.

תאריך הענקה: 24 באפריל 1951 (הוגש: 7 במאי 1948)

תקציר:
הפטנט עוסק בפיזור פתיתי קרח בגובה רב לצורך שינוי רמות הלחות באטמוספירה — במטרה לפזר עננים וערפל.

תאריך הענקה: 27 באפריל 1920
הוגש: 10 בדצמבר 1917 (עדיפות מ־6 בנובמבר 1916)
ממציאים: פול וייס (Paul Weiss) וז'ול ורדייה (Jules Verdier)

תקציר:
הפטנט מתאר תהליך של אידוי כלורידים נטולי מים (למשל: טיטניום כלוריד) אל תוך סביבה רוויה באמוניה ולחות, במטרה ליצור ערפל או אדים מלאכותיים אטומים.

משתמש בחומרים מסיסים כגון אוריאה או אמוניום ניטראט כדי לעודד ירידת גשם או שלג, על ידי יצירת גרעיני קרח בעננים.

משתמש בתערובת פירוטכנית של יודטים מתכתיים כגרעיני קרח לצורך שינוי מזג האוויר (Weather Modification), כלומר ליצירת גשם או שלג באופן מלאכותי.

מסיר ערפל ועננים באמצעות תוצרי עיבוי של נפתלין סולפוני המסיסים במים. החומרים הללו מפוזרים באטמוספירה וגורמים לפיזור הטיפות באוויר, ובכך מפזרים ערפל או עננות לא רצויה.

זורע ענני גשם באמצעות פולימרים מוצלבים (cross-linked polymers), אשר סופגים מים, יוצרים ג'ל בתוך הענן ומעודדים את שקיעתו — כלומר, את ירידת המשקעים.

זריעת חלקיקי וולסבך (Welsbach) – החדרת חלקיקי תחמוצת מתכת (כמו תחמוצת אלומיניום) לשכבת הסטרטוספירה במטרה לשקף אור שמש ולצמצם את התחממות כדור הארץ.

מפזר תרסיסים של חלקיקי סיליקה דקים (למשל: אדמה דיאטומית) בשכבת הסטרטוספירה, לצורך קירור אקלימי על ידי החזרת קרינת השמש מהאטמוספירה.

משתמש ברחפנים ורכבים קרקעיים הנשלטים על ידי בינה מלאכותית (AI) לצורך שינוי מזג האוויר באופן אוטומטי — כולל זיהוי תנאים מתאימים ויישום פעולות זריעה או התערבות אקלימית ללא צורך בהפעלה אנושית ישירה.